בצער רב וביגון קודר
אנו מודיעים על נפילתו של רס״ר במיל׳ דב משה (דובי) כוגן.
סטודנט לתארים מתקדמים ומתרגל בפקולטה להנדסת מכונות.
בן 32 היה במותו, ממושב נוב
יהי זכרו ברוך.
הפקולטה להנדסת מכונות:
בצער רב וביגון קודר
אנו מודיעים על נופלו של רס״ר במיל׳ דב משה (דובי) כוגן.
בוגר הפקולטה להנדסת מכונות, סטודנט לתארים מתקדמים בפקולטה ומתרגל.
היה בן 32 במותו
לוחם ביחידת שלדג, נפל היום בעומק רצועת עזה.
פרטי ההלוויה שתיערך היום במודעה.
יהי זכרו ברוך לעד.
מתגובות החברים בטכניון:
בחור מדהים וצנוע. גיבור אמיתי. היה לי הזכות להכיר ולהתפלל ביחד. עכשיו נתפלל עבור נשמתו הטהורה. יהיה זכרו ברוך ותנחומים למשפחה היקרה. – אולג שפיץ
אחרי שנודע לי היה לי קשה לישון אז כתבתי קצת:
למה?
איך זה שקברו אותך היום?
למה נלקחת מהעולם הזה?
אני מזועזעת
הלב שלי לא שקט
לפני שנתיים הייתי בבית הוריך
אבא שלך נלקח בגלל המחלה הארורה
באנו לשבעה ישבנו איתך בגינה
פתאום נחשפתי לעוד צדדים מדהימים שלך שלא הכרתי אותם מהשהות איתך בעבודה.
בעבודה תמיד היית עילוי
תותח עם אינסוף רעיונות
הרגשתי גאווה שזכיתי להכיר אותך
מאוד אהבתי להתייעץ איתך על אתגרים הנדסיים
תמיד הייתה בך שמחת חיים ובטחון מיוחדים כאלה שקשה למצוא היום
אתה אדם ראוי להערצה אחד כזה שתמיד יודע מה לעשות איך להתנהג מה להגיד
כשהייתי בסביבה שלך תמיד הרגשתי בטחון
אהבתי לשאול אותך שאלות עניין אותי מה תגיד
מאוד סמכתי על דעתך ואולי אפילו קצת הערצתי אותך
איך זה שקברו אותך היום?
למה העולם הזה כל כך מוזר?
בבקשה שמישהו יגיד לי שזאת טעות
שזה לא אמיתי
שהכל בסדר איתך ואפשר לבוא לבקר אותך לדבר איתך לחבק אותך ולהגיד שאני ממש שמחה שזאת הייתה טעות והכל בסדר
אבל לא.. כנראה שזאת המציאות ואתה באמת כבר לא כאן ובחיים כבר לא אוכל לדבר איתך להתייעץ איתך
לא מסוגלת לדמיין את העיניים היפות והטובות שלך כבויות ומוכנות לקבורה.
הייתי עושה הכל כדי שתחזור.
משהו לא תקין בעולם הזה
או שאולי אני ממש רחוקה מהלהבין את החיים?
תודה שהיית אתה
תודה שהכנסת אור לחיים שלי בתקופה שהייתי הרבה מהיום במחיצתך בעבודה.