דובי כוגן ז״ל נפל בקרב ברצועת עזה בהגנה על הבית.
בן, אח, אבא לשלושה ילדים ובעל מסור .
האיש החזק, המשורטט, זה שלא אוכל ממתקים אף פעם.
זה שלא תשמע ממנו מילה רעה לעולם, כזה שיש לו מצפן ערכי נדיר שגם אם ממש מתאמצים לנסות לאמץ אפילו רק ליומיים -לא מצליחים. החיוך הביישני, הענווה ,העיניים הטובות, הקול הנעים. לוחם בגופו ואמן בנפשו.
כל משימה לקחת ברצינות יתרה. יסודי ופילוסוף, צייר,בעל ידי זהב.
עברנו דרך ביחד כחיילים ,כמפקדים וכלוחמי קבע .
לפעמים שבועות שלמים רק אנחנו ויהודה, עם הג’יפ, חורשים את הארץ.ל מדתי הרבה ממך. למדתי הרבה על צניעות ועל דרך ארץ. שיחות אל תוך הלילה במדבר, מסעות ארוכים שאנחנו מאחור מאחורי החיילים, מדברים על פילוסופיה יהודית, על ההמשך והרצונות, על החיים.
תודה על הכל חבר .היית הפנים היפות של הארץ הזו. תמיד נזכור אותך.
יהי זכרך ברוך.
נאור מסאסה
