דובי היה בנאדם מאוד מאוד חכם בנאדם שכל הזמן חושב מה הסיבה לדברים שעושים, תמיד הראש שלו היה עובד. אני זוכר סיפור אחד שהיינו בדרך לאחד המבצעים הראשונים בעזה, אני יושב לי באוטובוס מופנם קצת בתוך עצמי, הרגשה של פחד ופתאום אני שומע אותו ועוד איזה בחור בספסל האחורי של האוטובוס מנסים לפענח איזה שהיא יחידת הגיון וזה, פשוט הדהים אותי שגם רגע לפני כניסה לעזה המוח שלו עובד, חושב על איך העולם עובד איך הדברים עובדים. זה רגע קטן שהמחיש לי מאוד את דובי.
דובי דיבר על זה המון לאורך כל תחילת המלחמה על כמה היה חשוב לו האחדות בעם, וכמה חרה לו לראות את הפילוג ואת השנאה. הוא דיבר על זה המון ויותר מכך פעל בשביל זה. הוא עבד על האחדות ועל הביחד בעם ובחברה. שלא משנה מאיפה אנחנו באים מה ההשקפות שלנו וכמה אנחנו שונים, הביחד זה הדבר שהכי חשוב ואחדות זה משהו שהיה מאוד חשוב לו. חשוב שניקח פה כל אחד ואחד מהדמות של דובי. לנסות לעשות אפילו קצת, לזכרו של דובי לעשות טוב בעולם, להרבות באחדות ואהבה בתוך עם ישראל.
נתן קובלסקי