אחרי שנפלת, מיכל אמרה לי שיש שני אנשים שאני מדבר עליהם בהערכה אמיתית, אחד מהם הוא אתה.
ניחנת בכישרון אמיתי וביצירתיות אבל הכל נעשה בשקט ובענווה גדולה. תמיד סיפרת על מעללי אביך המוכשר בהתלהבות והמעטת בערך עצמך. אבל גם לך היה לא מעט משלך, פרויקטים ממגוון סוגים. יכולת להתלהב וממש להיכנס לעובי הקורה במה שאתה לוקח על עצמך אבל הכל בנחישות גדולה אבל הכל גם באיזה קור רוח שכזה.
ידעת להקשיב ולתת לאחרים את המקום שלהם לפני שהבאת את של עצמך.
לא פחדת לנסות. אני זוכר שפעם סיפרת שניסית לתקן את המזגן הנייד ובטעות הרסת אותו. לקחת את הדברים בקלות והמשכת הלאה.
שירבו כמותך
מתגעגעים
איתן אברמן, חבר ללימודים