נחישות וקור רוח
אחרי שנפלת, מיכל אמרה לי שיש שני אנשים שאני מדבר עליהם בהערכה אמיתית, אחד מהם הוא אתה.
ניחנת בכישרון אמיתי וביצירתיות אבל הכל נעשה בשקט ובענווה גדולה. תמיד סיפרת על מעללי אביך המוכשר בהתלהבות והמעטת בערך עצמך. אבל גם לך היה לא מעט משלך, פרויקטים ממגוון סוגים. יכולת להתלהב וממש להיכנס לעובי הקורה במה שאתה לוקח על עצמך אבל הכל בנחישות גדולה אבל הכל גם באיזה קור רוח שכזה.
ידעת להקשיב ולתת לאחרים את המקום שלהם לפני שהבאת את של עצמך.
לא פחדת לנסות. אני זוכר שפעם סיפרת שניסית לתקן את המזגן הנייד ובטעות הרסת אותו. לקחת את הדברים בקלות והמשכת הלאה.
שירבו כמותך
מתגעגעים
ממשיכים לקרוא
עוד סיפורים על בנייה
לא היה מתפשר
מהר מאוד היה ברור לנו שהוא יהיה המפקד שיוביל את החולייה, כל מה שאני עשיתי רע הוא עשה טוב, לנהל את האירוע בשקט ובבטחה…
חבר מהצוות בשלדגקראו עודהכול בסדר, כולה דק
בבוקר חתונתו, ב־3.11.2015, הגיע פקח לדק שדובי וחבריו בנו בסניף השבט. את מה שכתב אז לחברי השבט שלחה שוב תהילה בדצמבר…
דובי כוגן · מתוך הודעה לחברי השבט, 3.11.2015קראו עודהמסילה בעיר דוד
בעיר דוד עבד דובי בצוות המסגרות, שהכין אלמנטים שעוזרים בחפירות. אחד האתגרים היה מנהרה צרה, שבה היה קשה לעובדים להוציא…
אביה רוז · עבד עם דובי בעיר דודקראו עודהכרתם אותו?
גם לכם יש סיפור על דובי
משפט אחד, תמונה, זיכרון קטן. המשפחה קוראת הכול ומפרסמת באתר.


