נחישות וקור רוח
אחרי שנפלת, מיכל אמרה לי שיש שני אנשים שאני מדבר עליהם בהערכה אמיתית, אחד מהם הוא אתה.
ניחנת בכישרון אמיתי וביצירתיות אבל הכל נעשה בשקט ובענווה גדולה. תמיד סיפרת על מעללי אביך המוכשר בהתלהבות והמעטת בערך עצמך. אבל גם לך היה לא מעט משלך, פרויקטים ממגוון סוגים. יכולת להתלהב וממש להיכנס לעובי הקורה במה שאתה לוקח על עצמך אבל הכל בנחישות גדולה אבל הכל גם באיזה קור רוח שכזה.
ידעת להקשיב ולתת לאחרים את המקום שלהם לפני שהבאת את של עצמך.
לא פחדת לנסות. אני זוכר שפעם סיפרת שניסית לתקן את המזגן הנייד ובטעות הרסת אותו. לקחת את הדברים בקלות והמשכת הלאה.
שירבו כמותך
מתגעגעים
ממשיכים לקרוא
עוד סיפורים על בנייה
פרפר של חופש מתוכנן
דובי, הנה הגיע יום הזיכרון הראשון שלנו בלעדיך, ונראה שזה לא הולך להיות קל בכלל. אבל אנחנו, החברים שלך, חייבים להעלות את…
אורי פרומר · חבר, מתוך מכתב ליום הזיכרון הראשוןקראו עוד
יצירה וספסלים החזון לזהות פינות קסם
כל מי שהולך בשבילי ההר שלנו השתומם יום אחד לגלות שמתחת למצפור ובצל האלון צץ לו ספסל חדש, כאילו משום מקום, ומצד שני…
יוכי ברוך · תושבת כמוןקראו עודהמסילה בעיר דוד
בעיר דוד עבד דובי בצוות המסגרות, שהכין אלמנטים שעוזרים בחפירות. אחד האתגרים היה מנהרה צרה, שבה היה קשה לעובדים להוציא…
אביה רוז · עבד עם דובי בעיר דודקראו עודהכרתם אותו?
גם לכם יש סיפור על דובי
משפט אחד, תמונה, זיכרון קטן. המשפחה קוראת הכול ומפרסמת באתר.


